למה לי קורס תסריטאות?

"איך כותבים סרט?" - זה הדבר הראשון שכתבתי בגוגל כשהחלטתי שאני רוצה להיות תסריטאי. הרי בסופו של דבר אפשר ללמוד הכל מהאינטרנט, ואני מתכוון להכל. ככה גם אני התחלתי. את הבסיס של הכתיבה התסריטאית שלי קיבלתי מלילות ארוכים של שיטוט באתרים שונים ומשונים - חלקם מובנים יותר וחלקם פחות. בסופו של דבר ככה כתבתי את התסריט הראשון שלי. הפסקה הזו הייתה יכולה להיות נאום ניצחון מרשים בטקס פרסי האוסקר, אילולא התסריט הראשון שכתבתי היה זבל טהור. אבל ממש.

אין גבול לכמות המידע שיש באינטרנט וזה מה שיפה ברשת. לצד זה, כן יש גבול לכמות המידע שאנחנו יכולים ללמוד ממנו במיוחד לאור העובדה שלרוב אנחנו פשוט לא יודעים מה לחפש. בטח בנושאים נרחבים כמו "איך כותבים סרט?"

ואז החלטתי. כשהייתי בן 23 ארזתי את כל הדברים שלי (שבנינו, לא היה הרבה מהם) ועברתי ללוס אנג'לס, עיר החלומות והסרטים. התקבלתי שם לאקדמיה בינלאומית לקולנוע, ובמשך שלוש שנים למדתי את יסודות וסודות המקצוע כדי להרוויח את התואר שלי. כתבתי אינספור תסריטים מכל הסוגים והז'אנרים והניסיון הזה בהחלט עזר לי כשהתחלתי לעבוד בתור תסריטאי. אבל זה לא הדבר הכי חשוב שלמדתי שם בלוס אנג'לס.

הדבר היחיד שהאינטרנט לא יכל ללמד אותי, זה איך לעבוד עם אנשים. איך לדבר על פרוייקטים של אחרים, ואיך להקשיב ולשמוע ביקורת על תסריט שלי. קולנוע הוא מדיום שיתופי, ועשרות אם לא מאות אנשים יקחו חלק בתסריטים שכתבתם - ותסמכו עליי, לכל אחד יהיה מה להגיד.

ללמוד לכתוב זה גם ללמוד להקשיב. להקשיב לדמויות שלך, לסיפור שלך, אבל גם לקהל שלך. יוצרים נוטים לזלזל בדעת הקהל אבל היא בסופו של יום זו שקובעת. לאף אחד אין מספיק חברים ומשפחה שיצליחו למלא אולם קולנוע שלם יום אחר יום ולהכניס רווחים לסרט שיצרתם. כמו כן כל יוצר רוצה שהסיפור שלו יגע בכמה שיותר לבבות ויגיע כמה שיותר רחוק.

מפיק שעבדתי איתו אמר לי פעם: "אני לא אוהב את הסצינה הזאת, תעיף אותה". זה עיצבן אותי, לא הבנתי איך אפשר להוריד סצינה כל-כך משמעותית. אבל אז הבנתי שהתפקיד שלי הוא לא להוריד את הסצינה כי הוא לא אוהב אותה, אלא להבין - מה לא עובד בה? מה גרם לו להתנתק מהסיפור? האם זו הדמות? הבדיחה? או שאולי המסר פשוט לא עבר.

למזלי במשך הלימודים שבוע אחר שבוע הקשבתי לסט רחב של אנשים חווים דעת על תסריטים שכתבתי. זה חלק בלתי מבוטל מלהיות תסריטאי; לקבל ביקורת ולדעת איך לעבוד איתה ומסביבה. תאמינו לי, זו המתנה הגדולה ביותר שיכולתי לקבל.

אצלנו בקורס כל תסריט מקבל את תשומת הלב הראויה לו. תהליך עבודה על תסריט הוא לא מונולוג חד-צדדי, זהו דו-שיח חי בין הכותב, חבריו לקבוצה והמדריך. העמודים שתביאו בכל שבוע יוקראו בקול. כן זה קשה, אבל גם את זה חשוב ללמוד. ההבדל בין תסריט כתוב לבין תסריט חי ונושם שמילותיו מהדהדות בחדר הוא עצום. פתאום הדמויות קמות לחיים, פתאום תשומת הלב שלך בתור כותב/ת גדולה יותר ונותנת לך הזדמנות לבחון באמת את הפרטים הקטנים, את בחירת המילים, את הדיאלוג, את הקונפליקט, את המסר - את הכל. לעיתים בתוך הראש שלנו דברים נראים הגיוניים, אבל כשהם שם בחוץ, עומדים לראווה - הם נראים אחרת.

אז נכון, לחפש בגוגל כנראה יהיה יותר קל. אבל גוגל לא ידע להגיד לכם אם מה שכתבתם עובד או לא.

לעוד פרטים והרשמה, מלאו את פרטיכם ובואו לכתוב איתנו סרט ב-15 מפגשים בלבד!